האם תרופות ההרזיה החדשות מחזירות את אידיאל הרזון ומעכבות את תנועת חיוביות הגוף?
חיוביות הגוף: בשנים האחרונות, נראה היה שתנועת חיוביות הגוף היא אחד הניצחונות הגדולים ביותר של המאה ה-21. ממגזיני אופנה ועד תצוגות על מסלול, הדוגמניות במידות גדולות הוכיחו ש"יופי" מגיע בכל מיני גדלים וצורות. נשים (וגברים) בכל רחבי העולם חוגגים את גופם על כל קימוריו, בעוד מותגי אופנה מרחיבים את היצע המידות שלהם כדי לתת מקום לכל אחד ואחת להרגיש יפים.
אבל אז, הופיעה הגיבור החדש על הבמה: תרופות ההרזיה מסוג GLP-1, שבאו ועשו רעש כמו חטיף דיאטטי במסיבת פחמימות. אז… האם אפשר לומר שתרופות ההרזיה השתלטו על העולם כמו הטרנד המוזר של קרוקס עם גרביים? ואיך זה משפיע על תנועת חיוביות הגוף? בואו נצלול פנימה, עם קריצה והומור על הדרך.
תנועת חיוביות הגוף: ברכת ה"מראה כמו שאני"
לפני שהגלים של תרופות ה-GLP-1 שטפו את החופים של דימוי הגוף העכשווי, התנועה לחיוביות הגוף נראתה כמו ניצחון סוחף. היא הייתה שם כדי להזכיר לנו שלפעמים, קל יותר לחגוג את מי שאנחנו מאשר לנסות להשתלב באידיאלים לא מציאותיים של יופי, כמו לנסות להיכנס לג'ינס מימי התיכון אחרי שנתיים של סגרים בבית. מגזינים, מסלולי תצוגה ואפילו הרשתות החברתיות, כולם היו מלאים בשמחת החיים של דוגמניות במידות גדולות שהראו לעולם שגם קימורים הם יופי.
אבל רגע, לפני שאתם חושבים שתמיד הייתה חגיגה, נזכיר שהמסע הזה היה (ועדיין) די קשה. ככה זה כשחיים בעולם שבו הפרסומת הראשונה שאתה רואה בבוקר היא לא של קפה אלא של איזה אבקה קסומה שמבטיחה להוריד 5 קילו תוך יומיים.
מה קרה פתאום? התרופות באות – והן לא מביאות עוגיות
ובכן, אז הגיעו תרופות ה-GLP-1. אתם בטח שואלים את עצמכם: "מה הקשר בין תרופות לסוכרת לבין דימוי גוף?" ובכן, החוכמה הגדולה של התרופות הללו היא שהן עוזרות גם לרדת במשקל במהירות. פתאום, כולם מדברים על זריקות להרזיה כמו שמדברים על סושי באירוע עבודה – משהו שנראה כמו בחירה בריאה, אבל האם באמת נעים לכולם?
האידיאל החדש שחוזר לפתע הוא: "רזה זה יפה". אותו אידיאל שאנחנו, כתנועה למען חיוביות הגוף, ניסינו לשחרר כמו שמנסים לשחרר ג'ינס צמוד אחרי ארוחה טובה במסעדה. עם עליית התרופות, פתאום השיח של "יופי בכל מידה" נדחק קצת הצידה, וההבטחות לירידה מהירה במשקל תפסו את אור הזרקורים.
מאמר מעניין על: יופי קוסמטיק: מאגר הסודות ליופי מושלם.
טרנד או מהפכה? מה קורה עם אופנה והמידות הגדולות?
בואו נדבר רגע על תעשיית האופנה. פעם היא הייתה כמו מסיבת פיג'מות – כל אחד מוזמן, כל מידה מתקבלת, ורק צריך להביא עוגה (או בגד במידה 50). לפני כמה שנים, המותגים סוף סוף הבינו את הפוטנציאל המסחרי (והמוסרי!) שבכללת מידות מגוונות יותר בקולקציות שלהם. דוגמניות כמו האנטר מקגריידי ורמי ביידר הפכו לסמל של המאבק, ולא סתם – הן הצליחו להוציא את הדיבור על מידות גדולות ממצב של "בעיה" למצב של "חגיגה".
אבל אז, לפתע, השמועה היא שמותגים מתחילים לסגת. אולי זה בגלל העלויות הגבוהות של ייצור מידות גדולות, אולי זה פשוט עצלות – אבל כשמדברים על כך ש-67% מהנשים בארה"ב לובשות מידה 14 ומעלה, ומנגד רק 20% מהבגדים בשוק הם עבורן, קשה לא להבין את התסכול.
רמי ביידר: "משהו השתנה" – וגם לא לטובה
אז מה גורם לשינוי הזה? דוגמניות ומובילות דעה כמו רמי ביידר רואות את הדברים בעין ביקורתית. היא טוענת שמה שהיה "טרנדי" בשנים האחרונות – הרחבת המידות, הכרה בצורך לאפשר לנשים מכל המידות להתלבש באופנה עכשווית – מתחיל לדעוך.
"בהתחלה," אומרת ביידר, "המותגים היו בשיא ההתלהבות. זה היה בטרנד. אבל לאחרונה, אני מרגישה שזו כבר לא עדיפות עבורם." כמו לנסות להכניס את עצמך לתוך בגד ים בשבוע שאחרי החגים – זה פשוט לא עובד באותו כיוון כמו שצריך.
הומור כדרך להתמודד: מה נשאר מהתנועה?
אז מה עכשיו? האם תנועת חיוביות הגוף באמת נתקעה? טוב, בואו לא נמהר להספיד. אולי עולם האופנה מתלבט, אבל המאבק על דימוי הגוף הנכון לא נגמר, בדיוק כמו שנפילת דיאטות "הפלא" לא קרתה אחרי ניסיון אחד של דיאטת כרוב (מי חשב שזה רעיון טוב?).
היופי האמיתי, אומרות הנשים שבחזית התנועה, לא מגיע מהמספר שעל המאזניים או מהזריקה שאתה לוקח לפני ארוחת הצהריים. הוא מגיע מהתחושה שלך כלפי עצמך, הקבלה העצמית והידיעה שאתה יפה כמו שאתה, גם אם אי פעם מצאת את עצמך מתפלל לבגדים נוחים יותר באמצע אירוע אופנתי.
מסקנה: אופנה, תרופות והכללה – קרב שעדיין לא הוכרע
עם עלייתן של תרופות ההרזיה ותעשיית האופנה המקרטעת, קל לחשוב שהתנועה לחיוביות הגוף נדחקה הצידה כמו מנה טבעונית במסעדת בשרים. אבל האמת היא שהמאבק הזה עוד לא הסתיים. חיוביות הגוף היא הרבה יותר ממידות בחנות בגדים. מדובר בקבלה עצמית, באהבה עצמית ובידיעה שהיופי שלך הוא ייחודי ולא קשור למספרים.
אז בין אם את/ה בוחר/ת לנסות תרופה, ללבוש מידה גדולה או קטנה יותר, או פשוט לשבת על הספה עם פיצה (כי למה לא בעצם?), תמיד תזכרו שהיופי האמיתי הוא בכם, והוא הרבה יותר מקילוגרמים או מידות.
כי בסוף, כולנו יודעים שבאמת הדבר החשוב ביותר הוא: האם אתה שמח עם עצמך – והאם יש שוקולד במזווה.
עוד על: אומנות הטיפוח יפה בפשטות.